גמילה מאלכוהול – המציל נפש אחת

ראיתי אותו זרוק בתחנה המרכזית בפינה נידחת, מלוכלך, זיפי זקן מעטרים את פניו שהיו פעם יפות. וריר נוזל לו בצידי הפה. הוא שכב בתנוחה של חצי ישיבה ובידו בקבוק ויסקי ריק. לא האמנתי למראה עיניי – משה היה פעם איש עסקים מוכר בעיר, קבלן מצליח ואיש חברה סימפטי ותוסס. לא יכולתי להישאר אדיש. "משה", טלטלתי אותו בידי, " תתעורר, הבט אלי, זה אני אבי החבר שלך" הוא פקח את עיניו הכחולות אדומות משתייה . "כן אבי, אתה רואה? החיים בזבל" מלמל. לקחתי אותו לביתי, רחצתי אותו היטב, שמתי לו חלוק מגבת והצעתי לו את מיטתי. "תישן קצת, זה יעשה לך טוב, אחר כך נדבר". הוא נרדם בשניה ואני מהורהר, מביט בו, החלטתי לא ללכת לעבודה. לאחר שעות ספורות, התעורר משה, שתה קפה שחור והתחיל לספר לי על חיו האומללים.

איך העסק קרס, איך הוא מצא את עצמו ממולכד עם התחייבויות  ושלושים וחמש משפחות שתלויות בו לפרנסה. "התחלתי לשתות כדי לשכוח מהכל והפכתי לאלכוהוליסט". היום, שכבר כל העובדים שלי מסודרים במקומות עבודה חדשים והחובות נמחקו בפשיטת רגל אני הפכתי למשועבד לטיפה המרה – לא מסוגל להפסיק..

בעודי מדבר איתון עיני צדה מודעה בעיתון מקומי "מכון וולפסון טיפולים לגמילה מאלכוהול" כאילו יד נעלמה מנחה אותי….

לקחתי את משה איתי ל"מכון וולפסון ונרשמנו לסדרת טיפולים.

תוך שבועיים קיבלתי חבר חדש, רענן , אסתטי, מלא אנרגיות חיוביות. משה הפסיק לשתות, גוון פניו השתפר, עיניו קיבלו גוון בהיר ובריא והיום הוא גם נשם בשעה טובה למכון כושר. לקחתי אותו לעבוד אצלי כשכיר לתקופת ביניים עד שיתארגן עם חייו- והבן אדם פשוט פורח.

אני חייב תודה ענקית לצוות "מכון וולפסון" על הטיפול המסור והתוצאות המוצלחות.

תודה מקרב לב,

אבי י

באר שבע